המסע לפולין נועד ללמד ולחקור את זהותנו כיהודים וכישראלים אך קודם כל כבני אדם. מטרות המסע הן להכיר, לזכור וללמוד מקרוב על הקהילות היהודיות של בני משפחתנו שאינן עוד, לראות את היש ולהעלות את האין. במסע אנו מחזירים את הזהות והצלם של בני המשפחות והקרובים שלנו ושל הנספים כולם. אנו מחפשים אחרי השורשים שלהם – שלנו, מבקרים בגטאות, בבתי הכנסת, בבתי הקברות היהודים, בשווקים שהיו מרכז חייהם, ומגיעים עד מקומות קבורתם. אנו עוברים במסע דרך הערים והעיירות, מחפשים כתובות ושרידים של עברנו, בגיא ההריגה ובמחנות ההשמדה. אנו עורכים במקומות השונים טקסים לזכרם של הנרצחים, מניפים את דגלי המדינה ומדליקים נרות זיכרון ושרים את התקווה. אנו חוזרים כדי לזכור ולהזכיר שהיו שם יהודים חלקם מבני המשפחות שלנו שחיו חיים מלאים ועשירים בחיי חברה ותרבות, אנשים שאהבו, שחיו ומתו רק משום שהיו יהודים.
השואה שצרבה את הסיוט הנורא בדפי ההיסטוריה היהודית, מחייבת אותנו לזכור, להזכיר ולהנציח את שארע, מעטים היו הניצולים אשר עדיין נמצאים איתנו ומשימה חשובה זו מוטלת עלינו. לא מספיק להנציח את זכרם בטקסי יום השואה, בהוראת השואה בבית הספר, באתרי ההנצחה ומוזיאונים. המודעות הרבה להשלכות האנושיות של השואה היהודית ולקחיה מתקבלת בעיקר דרך הנצחת בני המשפחות ובמסע בפולין.
כולי תקווה שתראו במסע לפולין חשיבות אנושית, לאומית, ערכית ומוסרית ותדעו לשים דגש על החשיבות של להיות בני אדם טובים יותר. עליכם התלמידים, מוטלת האחריות הכבדה לזכור ולהזכיר לדורות הבאים, לילדיכם בעתיד, את כל קורות בני עמנו.
עלינו לזכור כי "אדם לאדם חייב להיות אדם" ואת ההנצחה הזאת אי אפשר להפסיק.
שלכם,
אלה ספיר גונן – מנהלת בית הספר
סרטונים מהמסע:
הטקס במאידנק
הטקס באושוויץ
